פסק דין בתיק ב"ל 1430-10

הרקע להגשת התובענה והליכי הדיון  בה

1.       ביום 6/8/09, נפל התובע במדרגות, במהלך עבודתו כמתחזק תחנת שאיבה. התובע נחבל בברכיו ובחזהו. הנתבע הכיר בארוע זה כבתאונת עבודה ושילם לתובע דמי פגיעה, בגין התקופה שמלמחרת התאונה ועד יום 5/11/09 (התקופה המרבית לדמי פגיעה).

2.       התובע ביקש לקבוע כי הוא נכה עבודה עקב אותה תאונה. עקב כך הועמד התובע לבדיקת פוסק רפואי, אשר קבע - ביום 25/1/10 - כי מיום 6/11/09 ועד יום 31/5/10, יש לתובע דרגה זמנית של נכות מעבודה, בשיעור 10%.

3.       התובע הגיש לנתבע בקשה להכיר בו כ"נכה נזקק", לפי תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (שתיקרא להלן: " תקנה 18א").

4.       בקשתו של התובע הובאה בפני "הרשות" בהתאם לתקנה 18א (מטעמים של נוחות ניסוח, תיקרא להלן "הרשות" בשם: " ועדת הרשות"). 

5.       ביום 17/2/10, דנה ועדת הרשות בבקשתו של התובע להכיר בו כ"נכה נזקק" לתקופה שמיום 6/11/09 ועד יום 28/2/10.

          ועדת הרשות דחתה תביעה זו של התובע. בהחלטתה, כתבה ועדת הרשות, כך:

"לפי ממצאי בדיקת הועדה אין הגבלה משמעותית בתנועות הברך. ברך יציבה - מסוגל לבצע עבודה כל שהיא כולל עבודה פיזית.".

6.       התובענה שבפנינו הוגשה כנגד ההחלטה האמורה של ועדת הרשות.

נכה נזקק

7.       תקנה 18א קובעת כך:

"(א)     בתקנה זו -

'הרשות' - ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז-1956, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על-ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה;

'נכה נזקק' - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית ושהרשות המציאה ביחס אליו לועדה על פי בקשתו או מיזמתה היא אישור כי אין, לדעתה, לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות.

(ב)        הרשות רשאית לקבוע לנכה נזקק נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור של 100% לתקופה שלא תעלה על 4 חודשים.

(ג)        הרשות רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה, כן רשאית היא לדרוש מן המוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה כאמור בתקנה זו או בתקנה 16א; דרישת הרשות תפורט ותנומק בפרוטוקול.

(ד)        חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לרשות ולועדה, יועבר אף לנפגע.".

8.       העולה מהאמור בתקנה 18א הוא כי אם ועדת הרשות היתה מאשרת שגם בתקופה שמיום 6/11/09 ועד יום 28/2/10, לא היה לתובע סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה וכי אין לו הכנסה מהתעסקות, היא היתה רשאית לקבוע כי למערער נכות זמנית בשיעור של 100%.